פסק-דין בתיק ע"א 6631/05

1.        בהחלטה מיום 3.11.05 הורה בית-משפט השלום בירושלים למחוק את תביעת המשיבים, לפי בקשתם, ולהורות על העברת התובענה שכנגד אל בית המשפט המחוזי. מחיקת התביעה נעשתה ללא צו להוצאות ובית המשפט הורה, כי "לנוכח התמשכות ההליכים בתובענה, יקבעו הוצאות הליך זה בתום ההליך על ידי המותב שידון בתובענה". במילים אחרות: התובענה נמחקה, אולם נושא ההוצאות הועבר לבית המשפט שידון בתובענה שכנגד.

2.        בבית משפט השלום התנהל בין הצדדים הליך ארוך וממושך, שתחילתו בשנת 95', בו תבע מורישם של המשיבים פינוי וסילוק יד מנכס מקרקעין המצוי ברח' שלמה מוסיוף 1 בירושלים. המערערים הגישו תביעה שכנגד, בגדרה טענו לבעלות בנכס. לאחר גלגולים שונים, חילופי שופטים, החזרת התיק על-ידי ערכאת הערעור ועוד דיונים ארוכים נוספים, ביקשו המשיבים בבית משפט השלום למחוק את התובענה. בנסיבות אלו הורה בית המשפט על מחיקת התביעה ועל העברת התובענה שכנגד לדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים. מלכתחילה כלל הערעור גם בקשת רשות ערעור באשר לצו ההעברה הנ"ל, אולם בדיון המקדמי שהתקיים ביום 22.3.06 הוסכם, כי נושא זה ילובן בבקשה לרשות ערעור שתוגש בנפרד. מכיוון שבית משפט השלום מחק את התובענה ללא צו להוצאות, נותר הערעור שלפנינו באשר לשאלת החיוב בהוצאות. בנושא זה סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

3.        לטענת המערערים, הם זכאים להוצאותיהם מכיוון שהתובענה כלפיהם נמחקה. מדובר בהליך שבו התקיימו עשרות ישיבות, הוגשו בקשות ביניים רבות, התקיימו ישיבות הוכחות ואף הוגשו סיכומים. כאמור, גם ניתן פסק-דין, שלאחר מכן בוטל על-ידי ערכאת הערעור. בחלוף שנים, לאחר הגשת התביעה ואף שנים לאחר מתן פסק הדין הראשון, ביקשו המשיבים למחוק את התביעה. המערערים טוענים גם שבית המשפט איננו יכול להשאיר את נושא ההוצאות להכרעת מותב אחר, במסגרת הליכי התובענה שכנגד. התובענה לחוד והתובענה שכנגד לחוד. הם מוסיפים וטוענים, כי מחיקת כתב התביעה נעשתה, כל כולה, מטעמים טקטיים, ועל כן על אחת כמה וכמה אין הצדקה שלא לזכותם בהוצאות משמעותיות.

4.        המשיבים טוענים מנגד, כי למעשה מעת הגשת התביעה שכנגד סבו רוב רובם של הדיונים סביב תביעה זו והתביעה לפינוי, שהוגשה מלכתחילה, הייתה למעשה נושא זניח, שכמעט ולא הושקע בו מאמץ. בנסיבות אלו, משנושא הבעלות הכלול בתביעה שכנגד טרם הוכרע והוא הועבר לדיון בבית המשפט המחוזי, ממילא אין הצדקה לקבוע עתה את סכום ההוצאות. המשיבים מפנים גם להלכה, שלפיה בית המשפט שלערעור אינו מתערב בנסיבות שבהן מוקנה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, ובכלל זאת בנושא הוצאות המשפט. בא-כוח המשיב מס' 4 מוסיף וטוען, כי חסד נעשה עם המערערים, שכן ההסכמה למחיקת התובענה קיצרה הליכים והיא מאפשרת דיון מהיר במחלוקת על נושא הבעלות.

5.        לא מצאנו הצדקה לכך שתובענה נמחקה מבלי שנפסקו הוצאות, וכמדומה שגם השופט המלומד לא סבר שיש הצדקה להימנע מלחייב את מי מהצדדים בהוצאות, אלא, שהוא בחר להשאיר נושא זה לתום הדיון בתובענה שכנגד. לכך אין הצדקה. התובענה שכנגד, אם אינה נדונה יחד עם התובענה העיקרית, היא הליך עצמאי שאינו קשור להליך אחר שנמחק. בנסיבות אלו, לא נכון היה להעביר את שאלת ההוצאות למותב החדש אשר אמור לדון בתובענה הנגדית. לטעמנו לא מן הראוי היה לעשות כן, אף אם התובענה שכנגד הייתה נשארת לדיון בפני אותו בית-משפט. הדבר דומה להכרעה בפסק דין חלקי. משבית משפט מכריע בפסק דין חלקי, עליו לקבוע גם את סכום ההוצאות לגבי אותו חלק, שכן עם מתן פסק הדין מסתיים הדיון באותה מחלוקת, בכפוף להליכי ערעור. על אחת כמה וכמה אלה הם פני הדברים בעת סיומו של הליך, על דרך מחיקתו וכשבפני בית המשפט התשתית הנחוצה לפסיקת ההוצאות.

           אנו ערים כמובן לכך שערכאת הערעור ממעטת להתערב בשיקול דעת הערכאה הדיונית בנושא פסיקת הוצאות. ואולם, הלכה זו מתקיימת בנסיבות שבית המשפט נותן טעמים למסקנתו ולא נמצאו בהם פגם או טעות יסודיים. בענייננו לא רק שלא ניתנו טעמים, אלא שמכלול הנסיבות מלמד על-כך שהיה על בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת הצד שנתבע בהליך והתובענה כלפיו נמחקה.      באין נימוקים מדוע ראוי להימנע מלעשות צו להוצאות, יש להורות על הטלתם בהתאם.

6.        בהתחשב במכלול נסיבות העניין ובשים לב לכך שהתובענה שכנגד הפכה להיות הנושא המרכזי, אולם מנגד לכך, בשים לב להיקף ההליכים והדיונים שהתקיימו בתיק זה, ישאו המשיבים בהוצאות המערערים בתובענה, ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ההוצאות נושאות הפרשי הצמדה וריבית מעת ביצוען. שכה"ט והמע"מ הוא להיום.

           המשיבים ישאו גם בהוצאות המערערים בערעור, בסך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתן היום, כב' בניסן תשס"ו (20.4.06).

המזכירות תשלח אל באי-כוח הצדדים העתקים מפסק דין זה.

       ש ו פ ט                               ש ו פ ט ת                                   ש ו פ ט